שחרור בתנאים לנאשם בחברות בתנועת צעירי המסגד ושלוש "אוסרות" שונות של החמא"ס

בתאריך 12.8.08, ביקשה התביעה הצבאית לעצור את המשיב דנן עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. אגב עתירתה זו, ציינה התביעה הצבאית כי כתב האישום "נבנה" על בסיס הודאת המשיב, ומאחר והוא מודה בשורה ארוכה של פעילויות אסורות, מבקשת התביעה כי ייעצר עם תום ההליכים.

המשיב, יליד 9.6.1976 מחברון, מואשם בכך כי החל מתחילת שנות התשעים ועד למועד מסוים שאינו בידיעת התביעה הצבאית היה חבר בתנועת צעירי המסגד השייכת לארגון החמא"ס. במסגרת זו, ייחסה התביעה למשיב השתתפות בעצרות ובתהלוכות, ביקור אסירי חמא"ס ועוד. עוד טרם אשלים את סקירת כתב האישום, ראוי כבר כעת להביא לתשומת לב, כי המיוחס למשיב בתחילת כתב האישום נוגע לכך כי היה בן 13 ומעלה.

הסעיף השני לכתב האישום מייחס למשיב חברות בשלוש "אוסרות" שונות השייכות לארגון החמא"ס, שם התעמק המשיב בנושאי ביטחון, התנהגות בחקירות, מעצר, אידיאולוגיה ושיעורי קוראן. שוב המדובר במי אשר גילו 13 ומעלה, והגם כי התביעה הצבאית ביקשה לקבוע כי פעילות זו הייתה עד לשנת 1995, אציין מיד, כי לא מצאתי לכך זכר בחומר הראייתי הקובע את שנת 1993 כמועד אחרון לפעילות זו.

בהמשך, תוך הפסקה כרונולוגית של כ-10 שנים ומעלה, מייחסת התביעה הצבאית למשיב, כי בסוף שנת 2005 היה מעורב המשיב בשכנוע אנשים להצביע עבור ארגון החמא"ס ואף הסיע אותם בהמשך לקלפי.

בשנת 2006, לאחר הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, נודע למשיב מה שמו של האחראי עליו בחמא"ס, ומשפנה אליו המשיב הוא קיבל ממנו ספרון, אשר לאחר קריאתו הוא שרף אותו, כפי שהתבקש לעשות.

בסופו של כתב האישום ייחסה התביעה הצבאית למשיב כי החל מהמועד דלעיל ועד ליום מעצרו תרם המשיב תרומה חודשית קבועה לארגון החמא"ס, אשר נמסרה לאחראי עליו. כבר עתה אציין כי התרומה החודשית המדוברת לא נועדה לשמש את החמא"ס אלא נועדה למשפחות נזקקות, כך על פי אמרתו של המשיב וכך על פי טענות הסנגוריה.

ביהמ"ש דלמטה לא התלבט באופן מיוחד בדבר התשתית הראייתית הלכאורית אשר הונחה לפניו. לאחר שעיין בתיק החקירה ולאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע ביהמ"ש כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית ראויה לצורך ההליך. ברם, לאחר הדיון שהתקיים בפני ולאחר שבחנתי בקפדנות רבה את המסגרת הראייתית בתיק החקירה, הגעתי למסקנה כי תשתית ראייתית זו אינה פשוטה, והיא מעלה הרהורים רבים ביחס למספר סוגיות. אם ביקשה התביעה הצבאית להכיר בחברותו של המשיב בחמא"ס, בשנת 2005 ,כחברות מתמשכת, על בסיס ההודאה כי המשיב היה חבר בחמא"ס בהיותו כבן 13 או אף 15 שנים, דומני כי מסגרת הלכתית זו לא תצלח. אין לי צל של ספק, כי חרף הלכת קוואסמה, יקשה על התביעה להוכיח מרצף לכאורי זה על חברות מתמשכת, כפי שמבקשת היא להוכיח.

גם פוטנציאל ההרשעה ביחס לפעילות המשיב בשכנוע אנשים להצביע עבור ארגון החמא"ס וביחס להסעתם לקלפי, אינו גבוה במיוחד בנסיבות הקיימות בתיק. במיוחד יפים הדברים משמצאתי בתשתית הראייתית כי בסופו של דבר מדובר בהסעת ההורים לקלפי, ועל כן לא מן הנמנע כי השכנוע האמור מדבר בסופו של דבר אך ורק ביחס להוריו של המשיב.

הנקודה המרכזית אליה הייתי מתייחס בתשומת לב מיוחדת, נוגעת ליחסי הגומלין שבין המשיב לאחראי עליו בחמא"ס. אומנם, התשתית הראייתית בתיק אינה מצביעה על חברות פורמאלית ומפורשת בחמא"ס בשנת 2006. יחד עם זאת, אומר המשיב באמרתו כי "לאחר הבחירות נודע לי... כי האחראי עלי בחמא"ס ברגע זה הוא נאצר זין...". מסגרת היררכית לכאורית זו, לא תורמת, כך לדעתי, לדיון המשפטי ולמעמדו של המשיב במסגרת האסורה. שהרי, אחריותו של זה לא הוסיפה דבר, משנודעה באקראי ואף נודעה לאחר הבחירות, לאחר שהצטרף לכאורה המשיב לחמא"ס ובמנותק ממנו. אולם, אם ביקשה התביעה להצביע על חברותו של המשיב בחמא"ס, מהמשך הדברים, דומני כי גם בהם אין כדי להושיע. בהמשך מספר המשיב "לאחר מכן פנה אלי נאצר ומסר לי ספרון ובו חומר סודי על תנועה איסלאמית כמו דעווה והנחיות ביטחוניות והנחיות פוליטיות וגם תרומת כספים. נאצר אמר לי לקרוא את הספרון ולאחר מכן לשרוף אותו, קראתי אותו ולאחר מכן שרפתי אותו." . דברים אלו רחוקים מלהצביע על כפיפות ואחריות ורחוק מלהיות בהם את הבסיס הראוי להסכמה כי לפנינו חברות ברורה בהתאחדות בלתי מותרת.

גם התרומה החודשית שהחל המשיב לתרום, הגם כי נמסרה ל נאצר זין, ואשר נועדה למשפחות נזקקות בלבד, לא תזרז את ההכרה כי בפנינו מסגרת אסורה, אשר במסגרתה פעל המשיב. לדעתי, לא יהיה בכך בלבד כדי להביא להרשעתו של המשיב בכתב האישום, יחד עם זאת, יהיה בעניין זה כדי לשמש כגורם משכנע וכתוספת למסגרת ראייתית ברורה אחרת.

וכדי להשלים את הדיון בנקודה זו, יש להביא את דברי המשיב באמרתו, כדלהלן: " לפני כחודשיים פנה אלי אמג'ד זאהדה כבן 30 נהג מונית ומסר לי איגרת משהאב אלנתשה אני מכיר את משהאב אלנתשה מאז שהיינו בצעירי המסגדים ויודע כי הוא מבוקש מאז פיגוע דימונה פתחתי את האיגרת ובה התבקשתי לתרום כספים לנושאים צבאיים וג'יהאדיים האיגרת חתומה על ידי גדודי עז אלדין אלקסאם אני הופתעתי מהאיגרת הזו אמרתי לאמגד זאהדה יכול להיות שהוא טועה בכתובת אמגד לקח ממני את האיגרת ואמר לי תחשוב על זה ואני אחזור אליך לאחר יומיים כדי לקחת את הכסף כי האנשים זקוקים לכסף, אמרתי לו כי אני לא רוצה להיות מעורב בנושאים האלה.". דברים אלו מדברים בעד עצמם ונותנים משקל ראייתי לא מבוטל לטענת הסנגוריה כי המשיב לא מעד בסוגית החברות וכי תרומת הכספים המתוארת בסעיף ה' לפרט האישום לא נועדה לארגון החמא"ס דווקא, אלא לנצרכים ולנזקקים.

לא אוכל לסכם סוגיה זו בלא להתייחס להלכה הקיימת כי יש להביא גם למעצרם של אלו אשר ערבו עצמם בסיוע לתשתית האזרחית של החמא"ס. יחד עם זאת, אציין כי הלכה זו נועדה למי אשר אכן סייע למסגרת אשר יש לה זיקה להתאחדות האסורה או לארגון האסור. למסקנה זו טרם הגענו בתיק זה, שכן לא הוסר הספק בשאלת הכתובת לה תרם המשיב, ועל כן, אין להזדרז בלגזור גזירה שווה בין השניים.

לסיכום הדיון בשאלת התשתית הראייתית בתיק, השתכנעתי כי רב הספק על הוודאי באשר לפוטנציאל ההרשעה בתיק זה. אין גם מקום כבר עתה, להגיע למסקנות ברורות וחד משמעיות בסוגיות הנדונות ודומני כי יפה יהיה להשאירן להחלטת בימ"ש קמא. ברם ולעת זו נבהיר, כי משנפלה לפניי חובת ההכרעה, לא נותר אלא לקבוע כי התשתית הראייתית בתיק אינה כה ברורה, כפי שקבע ביהמ"ש קמא בהחלטתו.

באשר לעילת המעצר, דומני כי לא תוכל להיות בסוגיה זו מחלוקת כה חריפה בין הצדדים. השאלה, כלום יש מסוכנות בנסיבותיו של תיק זה מהמשיב, היא שאלה פשוטה בתכלית, עליה השיב בימ"ש קמא בהחלטיות רבה: "במעשיו של הנאשם ישנה מסוכנות מופחתת..." . אין ספק כי תורמת להחלטה זו העובדה כי המשיב דחה בשתי ידיים בקשות לתרומה לנושאים צבאיים וג'יהאדיים. אולם, גם התנהלותו של המשיב במהלך הזמן אינה מעידה על מסוכנות מיוחדת שיש להיזהר מפניה או כי יש להרחיקו מהציבור בשל כך. אם יש מקום לקביעה זו ביחס למסוכנותו של המשיב, הרי יפים הדברים גם לחשש כי שמא ימלט מאימת הדין. בהקשר זה קבע ביהמ"ש דלמטה כי  "החלופה של התנאים מגבילים, לדעתי בנסיבות העניין, יוכלו לוודא התייצבותו של הנאשם עד תום ההליכים וזאת לאור העובדה, בין היתר, שאחד האחים, עבדי שאפי סייאם, בעל תעודת זהות כחולה יוכל לשמש ערב להתייצבותו של הנאשם..." . אוסיף על כך כי המשיב ללא עבר פלילי ומשפחתו רחוקה מכל נגיעה למסגרת ביטחונית, ומי ממנה לא כשל בפלילים. האחד בעל עסקים והשני משרת כרופא ביה"ח "שערי צדק". אלה חייבים יהיו לתת מחסה למשיב ולהיות לו למשענת בתקופה הקרובה.

משבחנתי את תנאי שחרורו של המשיב, השתכנעתי כי ביהמ"ש איזן בין כל השיקולים הרלוונטיים לצורך העניין, ועל כן, לא אתערב גם בתנאים אלה. יחד עם זאת, מצאתי להבהיר למשיב, כי תנאי נוסף יהיה לשחרורו וזאת כי יתחייב להתייצב לכל הדיונים שיתקיימו בעניינו בבימ"ש קמא, שאם לו כן, הוא חושף את עצמו למעצר מיידי.

לנוכח כל המקובץ, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 19 באוגוסט 2008, י"ח באב התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עג + ער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: